פתחו באתר שלנו רכב שיוצר ביפן, הסתכלו על פירוט המחיר, ותמצאו שורה שנראית כמו טעות הקלדה: מכס — €0. פתחו רכב גרמני מאותו מלאי סוחרים, והשורה הזו חוזרת ל-10%. הנה מאיפה מגיע האפס, כמה הוא חוסך לכם, ולמה הוא לא אוטומטי.
ייבוא רכב לאיחוד האירופי אמור לעלות 10% בגבול. כולם מכירים את המספר הזה, ולכן שורת המכס במחשבון שלנו היא הראשונה שעליה שואלים.
התשובה היא הסכם סחר ששינה בשקט את הכדאיות של קניית רכב יפני באירופה — ושרוב הקונים בקפריסין מעולם לא שמעו עליו.
מהו בעצם הסכם ה-EPA בין האיחוד האירופי ליפן
ביולי 2018 חתמו האיחוד האירופי ויפן על הסכם השותפות הכלכלית — ה-EPA. הוא נכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2019, ובאותו רגע יצר את אזור הסחר החופשי הגדול בעולם: כרבע מהתוצר העולמי וכ-600 מיליון בני אדם תחת מערכת כללים אחת.
ההסכם ביטל את המכס על הרוב המכריע של הסחורות שעוברות בשני הכיוונים. רכבים היו החלק הרגיש מבחינה פוליטית, ולכן הם לא שוחררו בן לילה. המכס היפני ניסח את זה בפשטות באותה תקופה: רכבים, מכס נוכחי 10%, המכס יבוטל בתוך 8 שנים — בכל שנה ירד נתח מהשיעור, עד שלא נשאר כלום.
המדרגות האלה כבר נגמרו. רכב נוסעים שמקורו ביפן נכנס לאיחוד האירופי בשיעור מכס אפס. לא הנחה ולא הסדר מיוחד: זה פשוט שיעור ההסכם הרגיל לרכב שעומד בתנאים.
כמה זה שווה בכסף אמיתי
ה-10% היו נגבים על ערך ה-CIF — הרכב, ועוד העלויות בצד היפני, ועוד ההובלה הימית לקפריסין. אבל זה רק חצי מההשפעה, כי המע״מ בקפריסין (19%) מחושב על ה-CIF ועוד המכס. כשהמכס יורד, יורד איתו גם המע״מ שהיה מחושב עליו.
קחו את הרכב מהפירוט למעלה. ערך ה-CIF שלו הוא €29,481, והסכום הכולל מגיע ל-€37,892.
- כמו שזה היום: מכס €0, מע״מ €5,601. משולם בגבול: €5,601.
- בלי ההסכם: מכס €2,948, מע״מ €6,162. משולם בגבול: €9,110.
ההפרש: €3,508 על הרכב הזה בלבד. אותו רכב, אותה אונייה, אותה ניירת — וסכום כולל של €41,400 במקום €37,892.
כלל אצבע שימושי: ההסכם שווה בערך 11.9% מערך ה-CIF — 10% מכס, ועוד 19% מע״מ שהמכס הזה היה גורר איתו. על CIF של €50,000 זה €5,950. על €70,000 — €8,330.
ברוב הרכבים שאנחנו שולחים, זו השורה הגדולה ביותר שלא מופיעה בחשבונית שלכם.
אף אחד לא מקבל את זה אוטומטית
וכאן החלק שמבדיל בין הצעת מחיר אמיתית להצעה אופטימית.
המכס לא נותן שיעור אפס רק כי רכב הגיע באונייה מיפן. ההטבה חלה על סחורות שמקורן ביפן, ואת המקור צריך להוכיח ברגע השחרור. בלי הוכחה תקפה, הפקיד מחיל את מלוא ה-10%, והמע״מ מחושב מחדש כלפי מעלה יחד איתו. בשלב הזה הרכב כבר בנמל, ואין יותר על מה להתמקח.
לכן השאלה היא אף פעם לא אם ההסכם קיים. השאלה היא מי מפיק את הניירת, והאם הניירת הזו עומדת בבדיקה.
מי מנפיק את ההוכחה
לפי ה-EPA, טוענים למקור מועדף באחת משתי דרכים: באמצעות הצהרת מקור שמנפיק היצואן, או על סמך ידיעה מתועדת של היבואן עצמו על האופן שבו הסחורה יוצרה. ברכב שחוצה את העולם, הדרך הראשונה היא זו שעובדת בפועל.
את ההצהרה מנפיק היצואן, והיא חייבת לשאת את מספר הזיהוי של אותו יצואן. ליצואן יפני המספר הזה הוא מספר התאגיד היפני (Japan Corporate Number) — מזהה בן 13 ספרות שמקצה רשות המסים היפנית. אין רישיון נפרד שצריך לבקש ואין מערך רישום בצד היפני: המספר שפקיד מכס בקפריסין בודק הוא אותו מספר שכל אחד יכול לחפש במרשם הציבורי.
המספר שלנו הוא 9230001006122. פתחו אותו ותראו את ADN GROUP Co., Ltd. בכתובת Tsubatae 663, אימיזו, טויאמה — אותה חברה ואותה כתובת שמופיעות בחשבונית שלכם ובהצהרת המקור שנוסעת יחד עם הרכב.
אנחנו מנפיקים את ההצהרה הזו לכל רכב שאנחנו שולחים. היא נשלחת ב-DHL לנציג שלנו בקפריסין, יחד עם תעודת הייצוא והתרגום המאושר שלה, שטר המטען ששולם והחשבונית. כשמגישים את הצהרת המכס, המסמך שהופך 10% ל-0% כבר נמצא ביד.
הסכם, יצואן עם מספר שאפשר לבדוק, ופיסת הנייר הנכונה. זה כל המנגנון.
מקור זה איפה הרכב יוצר — לא איפה קניתם אותו
זה החלק שמכשיל אנשים, וכדאי להבין אותו לפני שאתם מתאהבים ברכב מסוים.
מקור הוא שאלה של ייצור, לא של אולם התצוגה. לא כל רכב שנמכר ביפן הוא רכב שיוצר ביפן. הרבה דגמים בשוק היפני מורכבים בתאילנד, בבריטניה, בטורקיה, במקסיקו, בדרום אפריקה — כולל כמה מהשמות המוכרים ביותר במדינה. רכב רגיל לגמרי של מותג יפני יכול להתברר, מבחינת המכס, כרכב תאילנדי. ואז הטבת ה-EPA פשוט לא חלה עליו, לא משנה כמה שנים הוא בילה ביפן או מאיזה נמל הוא הפליג.
אותו היגיון עובד גם בכיוון ההפוך, ויכול לפעול לטובתכם: מותג אירופי שיוצר ביפן נחשב יפני לצורכי מקור.
שום דבר מזה לא רואים בשם הדגם, בלוחית הרישוי או בדף הבדיקה מהמכירה הפומבית. זה מגיע מנתוני הייצור — ולכן אנחנו קובעים את המקור של כל רכב לפני שאנחנו נותנים מחיר, ולא אחרי. כשרכב לא עומד בתנאים, המכס נכנס לחישוב בגלוי ומופיע בפירוט כמו כל שורה אחרת. בדיוק בגלל זה המחיר נבנה מול העיניים שלכם, סעיף אחר סעיף.
חדש או משומש — להסכם זה לא משנה
שאלה שאנחנו מקבלים הרבה, כי נשמע שזה אמור להשפיע: האם רכב משומש מקבל את אותו יחס כמו רכב חדש? כן. ה-EPA קובע שיעורים לפי מה שהמוצר הוא ואיפה הוא יוצר, לא לפי כמה קילומטרים הוא עשה. רכב נוסעים משומש שמקורו ביפן משתחרר באותו שיעור אפס כמו רכב חדש.
מה ה-EPA לא
יש שני כללים שמתבלבלים ביניהם כל הזמן, אז שיהיה ברור: מגבלת הגיל של חמש שנים לרכבים שמיובאים לקפריסין לא קשורה להסכם הזה. זה כלל רישוי קפריסאי, הוא חל בלי קשר למקור הרכב, ושום הסכם סחר לא גובר עליו. ה-EPA קובע כמה תשלמו בגבול; מגבלת הגיל קובעת אם אפשר בכלל לרשום את הרכב.
ועוד הסתייגות כנה אחת: שיעור אפס קיים כי שני צדדים הסכימו עליו. הסכמי סחר נפתחים מחדש למשא ומתן, ולא נעמיד פנים שאנחנו יודעים איך ייראה כל אחד מהם בעוד עשר שנים. מה שאנחנו כן יכולים להגיד לכם הוא מה חל על הרכב שלכם ביום שבו הוא משתחרר — וזה המספר היחיד שמגיע בסוף לחשבונית שלכם.
מה עדיין משלמים
ההסכם מבטל חיוב אחד. הוא לא הופך את הייבוא לחינמי:
- מע״מ — 19% על ה-CIF ועוד המכס, לתשלום בקפריסין. ה-EPA לא משפיע עליו, וגם לא ישפיע.
- שחרור מהנמל — delivery order, עמיל מכס, מחסן נמל.
- רישוי — MOT, SVA, אגרת מחלקת התחבורה, לוחיות.
- עמלת השירות שלנו, שמופיעה בשורה נפרדת.
- אגרת רישוי שנתית, שתלויה בפליטת CO₂ ומשולמת על ידיכם כבעלי הרכב — היא לא חלק מהמחיר הסופי כולל הכול, ואנחנו לא מציינים אותה בהצעת המחיר.
כל אלה מופיעים בפירוט של כל רכב באתר. ברכב שיוצר ביפן, שורת המכס ביניהם מראה אפס — ועכשיו אתם יודעים בדיוק למה.
מסתכלים על רכב מסוים?
כתבו לנו ונפרק את המחיר שורה אחר שורה — כולל השאלה אם הרכב הספציפי הזה זכאי לשיעור האפס, דבר שאנחנו בודקים לפני שאנחנו נותנים מחיר, לא אחרי.
ואם אתם עדיין מתלבטים אם לסמוך על חברה בצד השני של העולם עם העברה בנקאית, החצי השני של התשובה נמצא כאן: "איך אפשר לסמוך עליכם?" — התשובה הכנה.